אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > חזון / פרשת דברים

חזון / פרשת דברים

השבת נקראת 'שבת חזון' על שם ההפטרה הפותחת ב: "חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה" (ישעיהו א, א). הפטרה זו נקראת בשבת שלפני תשעה באב. ומדוע?
​בפרשת השבוע, פרשת דברים, אומר משה: "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם" (דברים א, יב).
 
בהפטרה מוכיח ישעיהו: "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים" (ישעיהו א, כא).
 
ובתשעה באב אנו קוראים את קינתו של ירמיהו: "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס" (איכה א, א).
 

 

במדרש ילקוט שמעוני: רבי נחמיה אומר:
אין איכה אלא לשון קינה, כמה דאיתמר: איכה ישבה בדד.
איכה יעיב.
איכה יועם זהב.
משל למטרונא [לגברת מכובדת] שהיו לה שלושה שושבנין [חברים]:
אחד ראה אותה בשלותה,
ואחד ראה אותה בניוולה,
ואחד ראה אותה בפחזותה.
כך משה ראה את ישראל בשלותן ואמר: איכה אשא לבדי.
ישעיהו ראה ואתן בפחזותן ואמר: איכה הייתה לזונה. 
ירמיהו ראה אותם בניוולן ואמר: איכה ישבה בדד.
 
קשר נוסף בין הפרשה להפטרה ישנו ביחס למשפט צדק. משה מספר על מינוי השופטים ועל הדרישות המוסריות הנגזרות ממעמדם:
 
"וָאֲצַוֶּה אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ.  לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו" (דברים א, טז-יז).
 
וישעיהו מוכיח: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה" (יז). ומנחם את עם ישראל: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (כז).
מה משמעות הביטוי חזון? במדרש ילקוט שמעוני:
 
בעשרה לשונות דברה הנבואה:
אמירה
הגדה
חידה
משל
מליצה
נבואה
משא
הטפה
וחזון
ואין את מוצא קשה מכולן אלא חזון, שכן אמר ישעיה: חזות קשה הוגד לי.
וכשנגלה הקב"ה על אברהם, בחזון נגלה עליו, היה מתיירא שנגלה עליו בדבר קשה, שנאמר: הדברים האלה וגו' במחזה לאמר אחר 
אמר לו הקב"ה: מתיירא אתה שנראיתי לך בחזון?
חייך, שאיני מראה לבניך אלא בחזון, היאך אני פורע משונאיהם, שכך ראה דניאל, שנאמר: "חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוִי עִם-לֵילְיָא וַאֲרוּ אַרְבַּע רוּחֵי שְׁמַיָּא מְגִיחָן לְיַמָּא רַבָּא"  [רוֹאֶה הָיִיתִי בַּחֲזוֹנִי עִם לַיְלָה, וְהִנֵּה אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם מְגִיחוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל] (דניאל ז, ב).
אף הגואל שהוא גואל לבניך, בחזון אני מראה אותו לבניך, שנאמר: "חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ עִם-עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד-עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי"   [רוֹאֶה הָיִיתִי בְּחֶזְיוֹנוֹת הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם הָיָה בָּא כְּבֶן אָדָם, וְעַד עַתִּיק הַיָּמִים הִגִּיעַ, וּלְפָנָיו הִקְרִיבוּהוּ] (שם, יג).
 
רבי יעקב ברוך לנדא (ר-ר"ס; 1500-1440 בערך), נולד בגרמניה. למד תורה מפי אביו רבי יהודה, תלמידו של המהרי"ל [רבי יעקב הלוי מולן (ק"ך-קפ"ז; 1427-1360], עבר לאיטליה והתגורר בעיר פאביה שבצפון איטליה, בה התקיימה ישיבתו של המהרי"ק [רבי יוסף קולון (ק"ף-ר"ם; 1480-1420)]. רבי יעקב לנדא עבר לנפולי בה התקיים בית דפוס עברי חשוב, שם הגיה את ספר תהלים עם פירוש הרד"ק (נפולי רמ"ז 1487) ושם הדפיס את ספרו 'האגור', בו נאגרו ונאספו ההלכות והמנהגים של יהודי אשכנז וצרפת בענייני אורח חיים ויורה דעה. ספר האגור הוא הספר הראשון שזכה להסכמה.
 
בסוף ספר האגור הוסיף רבי יעקב לנדא את ספר החזון, והוא הצעת חידות הלכתיות ופתרונם. בהקדמתו מנמק רבי יעקב לנדא את שם החיבור: "כי ההשגות הנעלמות כשישיגם החוקר אחריהם. נמשלים לחזון ולנבואה, כי החזון והנבואה ישיגם החוזה בפתע פתאום, מצד התגברות עליו השפע הא-לוהי, מה שאי אפשר להשיג לחכם כי אם בטורח וביגיעה פעמים רבות ובהקדמות רבות". החידות הן פרדוקסים הלכתיים. לדוגמא החידה הראשונה: "נערים שניים אחד נולד יום אחד לפני חברו. והנולד אחריו יגיע לחיוב מצוות שהוא י"ג שנים ויום אחד, קודם שיגיע הראשון הנולד לפניו כמו חודש ימים. הפתרון: אחד נולד בכ"ט באדר הראשון בשנה מעוברת. והשני נולד באדר שני בראש חודש. ושנה י"ג אינה מעוברת. ואם כן אותו שנולד בכ"ט באדר הראשון, צריך להמתין עד כ"ט ימים לחודש אדר בשנת י"ג. ואותו שנולד אחריו, בראשון באדר יהיה בן מצוה באחד לאדר בשנת יג".
 
 לפניכם סריקה של ספר האגור במהדורה הראשונה נפולי ר"ן (1490) בערך.

 

                                                             שבת שלום וגאולה קרובה לבוא