פרשת וארא

פרשת וארא

גאולת ישראל: והוא סדר הגדה של פסח עם ספורי נפלאות ילקוט הרועים, [ישראל זאב בן שמשון מזאלשין], בברסלאו, 1883
למעבר לתוכן מרכזי

זרוע נטויה

בפרשת וארא מתבקש משה לחזור לעם ישראל, אחרי כישלון שליחותו הראשונה. משה צריך להבטיח שהגאולה ממצרים בוא תבוא. ארבע לשונות של גאולה נאמרות לעם ישראל:

"וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם
וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם
וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים:
וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם" (שמות ו, ו-ז).

​מהי ההבטחה לזרוע נטויה? הרמב"ן מסביר: 
"וגאלתי אתכם -
כי יעשה בהם שפטים עד שיאמרו המצרים הנה לך ישראל בפדיון נפשנו, כי טעם גאולה כענין מכר:
וטעם בזרוע נטויה -
שתהיה ידו נטויה עליהם עד שיוציאם"
 
הרמב"ן רומז בדבריו לויכוח של רבי יהושע בן חנניה והמין לפני הקיסר: 
"ר' יהושע בן חנניה הוה קאי בי קיסר אחוי ליה ההוא <אפיקורוסא> {מינא} עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה אחוי ליה ידו נטויה עלינו אמר ליה קיסר לר' יהושע מאי אחוי לך עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה ואנא מחוינא ליה ידו נטויה עלינו אמרו ליה לההוא מינא מאי אחויית ליה עמא דאהדרינהו מריה מיניה ומאי אחוי לך לא ידענא אמרו גברא דלא ידע מאי מחוו ליה במחוג יחוי קמי מלכא אפקוהו וקטלוהו"
(מסכת חגיגה דף ה עמוד ב)  
 
ובתרגום: רבי יהושע עמד בבית הקיסר. מין <נוצרי> אחד עשה לפניו תנועה של הסתרת פנים. לרמוז שהקדוש ברוך מתעלם מעם ישראל. עשה לו רבי תנועה של הושטת יד. שאלו את רבי יהושע מה משמעות התנועה שהחוית. אמר להם הקדוש ברוך ממשיך להשגיח על עם ישראל. שאלו את המין מה השיב לך רבי יהושע. המין לא ידע להשיב ולכן הרגו אותו.
 
הרב יוסף חבר (וילדמן), בנו של הרב המקובל יצחק אייזיק חבר, כיהן כרב בקהילות פרזוב, ידבונה וקנישין בליטא. חיבר מספר ספרים, ביניהם פירוש להגדה של פסח בשם זרוע נטויה. (ורשה תר"ה 1845) וזאת כהמשך לחיבורו של אביו על ההגדה שנקרא 'יד חזקה'.

גאולת ישראל

גאולת ישראל: והוא סדר הגדה של פסח עם ספורי נפלאות ילקוט הרועים, [ישראל זאב בן שמשון מזאלשין], ברסלאו, 1883 לצפייה בכתב היד

גאולת ישראל: והוא סדר הגדה של פסח עם ספורי נפלאות ילקוט הרועים, [ישראל זאב בן שמשון מזאלשין], ברסלאו, 1883

לצפייה בכתב היד

בתחילת פרשת וארא באה ההבטחה לגאולה. אחרי המשבר של הקשחת העבדות על ידי פרעה, משה חש ייאוש. הקדוש ברוך הוא מעודד אותו ומבקש שימסור לעם ישראל את בשורת הגאולה:

"וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם
וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם
וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים
וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם" (שמות ו, ו-ז)

הרמב"ן מסביר את השלבים בארבעת לשונות הגאולה:

והוצאתי - יבטיחם שיוציא אותם מארצם ולא יסבלו עוד כובד משאם.
והצלתי - שלא ימשלו בהם כלל להיות להם במקומם למס עובד.
וגאלתי - כי יעשה בהם שפטים עד שיאמרו המצרים הנה לך ישראל בפדיון נפשנו, כי טעם גאולה כענין מכר.
ולקחתי - בבואכם אל הר סיני ותקבלו התורה, כי שם נאמר (להלן יט ה): והייתם לי סגולה.
רבי עובדיה ספורנו מחלק את השלבים בצורה שונה מעט.
והוצאתי - מִיּום הַתְחָלַת הַמַּכּות יִשְׁקט הַשִּׁעְבּוּד.
והצלתי - בְּיום בִּיאַת רַעְמְסֵס, שֶׁתֵּצְאוּ מִגְּבוּלָם.
וגאלתי - בִּטְבִיעַת הַמִּצְרִים בַּיָּם, כְּמו שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרו "וַיּושַׁע ה' בַּיּום הַהוּא" (להלן יד, ל) וְכוּ', כִּי אַחֲרֵי מות הַמְשַׁעְבְּדִים לא הָיוּ עוד עֲבָדִים בּורְחִים.
ולקחתי - בְּמַעֲמַד הַר סִינָי.

רבי ישראל זאב בן רבי שמשון מזלושין (Dzialoszyn), הביא לדפוס את כתביו של רבו, רבי משה בן רבי גרשון מזלושין. ביניהם, פירוש 'גאולת ישראל' על הגדה של פסח. הפירוש כולל סיפורי נפלאות – בו יבואר כל נס ונס אשר עשה עם עמו מימי צאתם ממצרים ועד היום הזה, ואשר יעשה עוד לעינינו במהרה בימינו. בנוסף, נכלל פירוש ילקוט הרועים – לקט של פירושי קדמונים על הגדה של פסח. ההגדה נדפסה לראשונה בברסלאו תקצ"ג (1833). מאז זכתה להדפסות רבות.

לפניכם סריקה של הגדה זו שנדפסה בברסלאו, 1883.