אוספים וארכיונים > ישראל > מלחמת השפות

בסתיו תרע"ג (1913) פרצה בישוב היהודי בארץ-ישראל "מלחמת השפות" (או "ריב הלשונות"). הפולמוס פרץ בעקבות החלטת הקורטוריון של "הטכניון" ביום 26/10/1913 להנהיג הוראה בגרמנית בטכניון – מוסד הלימודים הגבוהים הראשון בישוב – העתיד לקום בחיפה בשנה שלאחר מכן. החלטה זו כללה גם את בית הספר התיכוני שעתיד היה לקום לצד הטכניון. חבר נאמנים זה פעל מטעם חברת "עזרה" היהודית-גרמנית, שהייתה הארגון הפעיל ביותר בתחום החינוך בישוב, וקידמה רבות את החינוך העברי. קרא עוד>>

 

 


 
 
 
 
 
 
סערת הכרזות: המאבק על השפה העברית
 
מימי "מלחמת השפות ועד ימינו", המאבק על השפה העברית התנהל גם בכרזות שהופצו והודבקו על הקירות. בכך התבססה מסורת של תעמולה לטובת השפה העברית, קריאות לעשות בה שימוש והזמנות להרצאות על השפה, על חשיבותה ועל מקומה בבניית התרבות והזהות העברית הארץ-ישראלית.

  


 
 
 
 
 
 
כולם היו מעורבים, לכולם הייתה דעה
 
אנשי ציבור, סופרים, מורים, מנהיגים, כולם פעלו והתבטאו בימי "מלחמת השפות": למען העברית, נגד הבחירה בגרמנית כשפת הוראה בחינוך הטכנולוגי הגבוה. שפע של עמדות עקרוניות ומעשים בשטח מתועדים במכתבים ובמאמרים. בכירי היישוב העברי בארץ ישראל ומנהיגים בגולה נטלו חלק בשיח הער.

 

 


 
 
 
 
 
 
הומור על מלחמת השפות: "בבא תכניקא"
 
"מלחמת השפות" הניבה גם כתיבה הומוריסטית. בפורמט של מסכת תלמודית, צוחק איש השפה העברית, המורה קדיש יהודה סילמן, על הוויכוח העז שהעמיד את העברית והגרמנית בבחינת "שתיים אוחזות". התוצאה היא טקסט מצחיק מאוד, במיטב המסורת הפורימית של חיקוי היתולי של התלמוד.

 


 
 
 
 
 
 
לראות את הימים ההם
 
בואו לראות כיצד נראתה ירושלים ומה היו המראות בארץ ישראל בשנים שבהן התנהל המאבק על השפה העברית. קטעי וידאו נדירים מהשנים 1911 ו-1913 מעניקים לנו טעימה חזותית מאותם ימים רחוקים של "מלחמת השפות". כמעט כמו להיות שם.

 


 
 
 
 
 
 
"הלשון היא נשמת העם" – פעילויות חינוך
 
מערך שיעור ודף עבודה, העוסקים בניתוח כרוז מקורי שהופץ במהלך מלחמת השפות על ידי "הועד לחיזוק החינוך העברי בארץ ישראל".
 
מלחמת השפות
מלחמת השפות
האירוע יתקיים ביום רביעי, כ"ב בטבת תשע"ד, 25 בדצמבר 2013, בספרייה הלאומית
For more information