אוספים וארכיונים > ישראל > מלחמת השפות > כולם היו מעורבים, לכולם הייתה דעה

כולם היו מעורבים, לכולם הייתה דעה

​"מלחמת השפות" התחוללה במלים ובמעשים. מבחינת המעשים מדובר היה בחרם על ה"תכניקום", שכלל לא הספיק לפעול תחת ההנחיה ששפת הלימוד תהיה גרמנית, וכן בפרישה של מורים ותלמידים ממוסדות "עזרה", האגודה היהודית-גרמנית שעסקה בהקמת ה"תכניקום" ובית הספר שלידו. עיקרה של הסערה הציבורית התבטא בכתיבה: מאמרים, כרזות, מנשים וכן בהתכתבות בין אישים מרכזיים בעיצוב החינוך, התרבות והדעת העברית בארץ-ישראל ובגולה.

דוד ילין​בין האישים הבולטים שהתבטאו במהלך "מלחמת השפות" אפשר להזכיר את מרדכי בן הלל הכהן, איש ציבור, עיתונאי וסופר עברי בארץ-ישראל, שהיה ממייסדי אגודת הסופרים העבריים ואף העסיק את י"ח ברנר כמזכיר אישי; יוסף לוריא, מחנך, עיתונאי ועורך בעברית וביידיש, פעיל ציוני ואיש המו"לות העברית והיידית שבימי "מלחמת השפות" עמד בראש "מרכז המורים", הארגון המקצועי של המורים בא"י והיה ממנהיגי המאבק למען מעמדה של העברית במערכת החינוך; דוד ילין, חוקר השפה עברית, איש מרכזי בהסתדרות המורים ובוועד הלשון, דמות לאומית מן המעלה הראשונה, בלט ב"מלחמת השפות" גם במעשה: דוד ילין פרש מבית המדרש למורים של חברת "עזרה" וייסד את בית המדרש למורי העברי, מוסד שממשיך לפעול גם היום כמכללת האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין; עוד בדמויות הפעילות אפשר למנות את אחד העם, סופר, הוגה דעות ומראשי הציונות שנטל חלק בהתכתבות ערה בימי "מלחמת השפות" ועמד על הנדרש מהשפה העברית כדי שאכן תוכל להיות שפה של קדמה, מחקר מדעי ופעילות אקדמית.

 

 
אחד העםחשוב לזכור שגם הפעילים הבולטים למען העדפת העברית כשפת הוראה במוסדות ההשכלה הגבוהה היו מודעים לכך שהעברית עדיין חסרה רבים מן המונחים הנדרשים לשפה מודרנית שמבקשים להכשיר בה אנשי מדע וטכנולוגיה ברמה עולמית. עוד בקיץ 1913, לפני פרוץ "מלחמת השפות", בעת שנערכו דיונים במוסדות "עזרה" על שפת ההוראה ב"תכניקום", כותב דוד ילין למדרכי הלל הכהן: "מה בצע כי נעצור עינינו מראות את המציאות? אי-אפשר לעת עתה ללמד את המדעים הטכניים להלכה ולמעשה בלשון עברית, שאין בה לא ספרות טכנית ולא מורים מומחים, ולא כאן אנו עוסקים לא בחינוך כללי, כי אם בחינוך מומחים למקצוע ידוע, שידעו להשתמש בידיעותיהם במעשה וימצאו להם עבודה אצל אחרים בתור אינג'נרים". אחד העם ברור בעמדתו: ".. אי אפשר בשום אופן לדחות מטרה זו לשם האידיאל של העברית". יחד עם זאת, גישתו רחבת הראייה של אחד העם מביאה אותו, חודשים אחדים לאחר מכן, להבין שעל כף המאזניים מונח הרבה יותר משאלה טכנית. בסתיו 1913 הוא כבר תומך בהוראה בעברית במוסדות הטכניים, ועיקר דאגתו היא למנוע מצב שבו החרם שהוטל על "עזרה" יביא לכך שהחברה תמנה מורים מתבוללים ולא "לאומיים". מה שהיה מאבק על שפת ההוראה התרחב לכדי  מאבק על אופיים של מוסדות החינוך הגבוה ובתי הספר התיכוניים, בדרך לעיצובה של תרבות עברית עצמאית שבמרכזה השפה העברית המונחלת מפי מורים שמכשירים דור של אנשי דעת ומדע שחוקרים, יוצרים ומתבטאים בעברית.
  • 1. דוד ילין
  • 2. אחד העם
  • 3. פאול נתן
  • 4. יוסף לוריא
מלחמת השפות
מלחמת השפות
האירוע יתקיים ביום רביעי, כ"ב בטבת תשע"ד, 25 בדצמבר 2013, בספרייה הלאומית
For more information