מתוך "טבעות עשן"

טַבְּעוֹת עָשָׁן

מתוך ספר הביכורים של לאה גולדברג, נדפס בשנת 1935

צֵל טַבְּעוֹת-הֶעָשָׁן עַל הַקִּיר
עָף אֶל עֶדְנַת וִילָאוֹת.
הַשָּׁעוֹן מִסְתַּכֵּל בִּי וְאֵינֶנּוּ מַכִּיר
אֶת פָּנַי שֶׁשָּׁקְטוּ מְאֹד.
גַּבּוֹת מְחוֹגִים מוּרָמוֹת וּתְמֵהוֹת
טבעות עשןשׁוֹאֲלוֹת: "הַאַתְּ הִיא? הַאַתְּ?
הַאִם לֹא רָצִית בְּשִׁנַּיִם קֵהוֹת
לְכַרְסֵם יְגוֹן-מָחֳרָת?"
שֶׁקֶט זֶה הָרוֹבֵץ כְּחָתוּל לְרַגְלַי,
בָּא אֵלַי בְּטָעוּת וַיִּישָׁן,
וְצִלּוֹ מְחַיֵּךְ לִי מֵאַרְבַּעַת כְּתָלַי
מִמְּעוּף טַבְּעוֹת הֶעָשָׁן

***

יֵשׁ רֵיחַ פְּרִי נִרְקָב לְאֵלֶּה הַיָּמִים,
כִּבְדֵי דִמְעָה וַעֲטוּפֵי שַׁלֶּכֶת,
מֵאֲחוֹרֵי עָבִים חוֹלֵי-גְשָׁמִים
קָפְאָה בְּקֹר-יֵאוּשׁ הַיָּד הַמְבָרֶכֶת.
וְרוּחַ מַרְעִידָה דַלְתוֹת הַזִּכָּרוֹן,
פּוֹתַחַת וְסוֹגְרָה אֶת עִזְבוֹנוֹת הַתֹּהוּ,
וְאֶל בְּתוּלֵי-הַנְּיָר נִמְשָׁךְ הָעִפָּרוֹן
לִכְתּוֹב תְּפִלַּת-שִׁכְחָה, שֶׁלֹּא תָבִיא מַרְגּוֹעַ.
יֵשׁ חֲלוֹמוֹת-דְּמָמָה בְּאֵלֶּה הַלֵּילוֹת,
סוּמִים כִּוְלַד חַיָּה נִדּוֹן לְמַאֲכֶלֶת,
וּבַבְּקָרִים עַל פֶּצַע חֲשֵׁכָה

 

לספר בקטלוג הספרייה