קוראים קוראן

 30 ספרי קוראן לכבוד 30 ימי רמדאן

לרגל חודש רמדאן, חודש הצום, הספרייה הלאומית מציגה תערוכה דיגיטלית של כתבי יד נדירים ומובחרים של הקוראן. כתבי היד הם מן המאה התשיעית ועד המאה ה-19, ומקורם במקומות שונים ומגוונים בעולם המוסלמי. המוצגים הם חלק מאוסף כתבי היד הערביים והפרסיים של הספרייה הלאומית, הכוללים כ-2,400 כתבי יד ובהם יותר ממאה עותקים שונים של הקוראן.​
קוראן עות'מאני משנת 1869
​קוראן עות'מאני משנת 1869

 

הדגש שבחרנו לשים על 30 ספרי קוראן משקף את אחד המנהגים הדתיים המרכזיים של חודש הרמדאן: קריאה של קטע יומי מתוך הקוראן כדי להשלים את קריאת הספר הקדוש כולו עד סוף החודש. הספרייה תבליט קוראן שונה מדי יום, בכל מהלך חודש הרמדאן. ​​​

 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • קטע מקוראן, המאה התשיעית. כתיבה כּופית מהמחצית הראשונה של המאה התשיעית עם ניקוד אדום לתנועות הסופיות של המילים ולמלים מסובכות בלבד. במפתח: סוף סורת אלנחל (פרק 16 מפרקי הקוראן) ותחילת סורת "בני ישראל" (הוא הפרק ה-17 הידוע בדרך כלל בשם סורת אלאסרא)
  • במפתח: תחילת סורת "הוד" (פרק 11). Yahuda Ms.Ar.969.
    להגדלת התמונה / לכתב היד המלא
    קטע מקירואן, המאה התשיעית. קטע מהחלק השלישי של הקוראן (בחלוקת הקוראן לשבעה חלקים שכל חלק כרוך בנפרד) בכתיבה הכּופית - נכתב במאה התשיעית בעיר קירואן בתוניסיה של היום. נוסף על ניקוד התנועות באדום נמצא לעתים ניקוד גם בצבע ירוק וגם צהוב לציון קריאות שונות.
  • במפתח: תחילת סורת "סבחאן" (=סורת אלאסרא, פרק 17). Yahuda Ms.Ar.966
    להגדלת התמונה / לכתב היד המלא
    קטע מהמדאן, המאה התשיעית. החלק ה-15 (בין 30 חלקים) - נכתב בכתיבה כּופית מזרחית, כנראה באזור חמדאן. כתב יד זה מנוקד בדומה לכתב היד הקודם, אולם הניקוד בו שונה לפי שיטת הניקוד החדשה הנהוגה עד היום על ידי אחמד אלכ'יקאני בשנת 905.
  • במפתח: שני עמודי הפתיחה של הקוראן. Yahuda Ms.Ar.901
    להגדלת התמונה / לכתב היד המלא
    קוראן עם קריאות מהמאה ה-12. בשולי הטקסט רשומות הקריאות המסורתיות השונות הנהוגות על ידי קוראי הקוראן לפי שיטת מוג'אהד איש בצרה שבעיראק (נפטר בשנת 936), וזאת באמצעות השימוש בצבעים שונים, כל צבע מעיד על קריאה. כתב יד בכתיבה נסח'ית קדומה.
  • חלקים מקוראן איראני מהמאה ה-12. קוראן זה נכתב בכתיבה כּופית מזרחית ומנוקד כולו בניקוד התנועות באדום, וזאת בצד הניקוד הדיאקריטי בנקודות שחורות כמקובל עד היום, כך שלפנינו סינתזה בין ישן וחדש. המפתח: תחילת סורת יונס (פרק 10). Yahuda Ms.Ar.892
  • במפתח: סוף פרק אלמרסלאת (פרק 77) וסוף החלק ה-29. Yahuda Ms.Ar.973.
    להגדלת התמונה / לכתב היד המלא
    חלק אנדלסי מהמאה ה-12. החלק ה-29 מקוראן, כנראה בסביליה, שנכתב על קלף. הכתב האנדולסי התפתח במקור מהכתב הכּופי. הניקוד ושאר הסימנים הם כמקובל היום, אולם סימני האלף העיצורית (המזה)נכתבים כאן בנקודות בצבע צהוב כשריד לניקוד האדום הקדום.
  • במפתח: שני עמודי הפתיחה של הקוראן Yah Ms.Ar.885
    להגדלת התמונה / לכתב היד המלא
    קוראן מאנטוליה מהמאה ה-13 . קוראן מפואר ייתכן מקוניה שבאנטוליה מהמאה ה-13.
  • במפתח: שני עמודי הפתיחה של הקוראן Yahuda Ms.Ar.171
    להגדלת התמונה / לכתב היד המלא
    קוראן ממלוכי מהמאה ה-13. החלק הראשון של קוראן שנכתב במאה ה-13 עם איורים שנוספו אליו אחר כך, כנראה בצווי הסולטן הממלוכי אלמלכ אלזאהר, המכונה ביברס, אשר משל במצרים ובדמשק בשנים 1277-1260 ובנה את ספריית אל-זאהיריה בדמשק.
  • קוראן מבגדד משנת 1289. קוראן, ייתכן מבגדד, עם כתב נסח'י שמראה השפעות סיניות על העיצוב. המפתח: שני עמודי הפתיחה של הקוראן Yahuda Ms.Ar.915.
  • קוראן אילח'אנית משנת 1323. קוראן מהמדינה האילח'אנית באזור איראן של הממלכה המונגולית, ייתכן מהעיר תבריז. במפתח: שני עמודי הפתיחה של הקוראן. Yah Ms Ar 902
  • קוראן ממלוכי משנת 1329. קוראן מתקופת המושלים הממלוכים, משנת 1329. כתב יד נסח'י, עם כוכביות לסמן סוף כל פסוק ופרח של עצי מחט לסמן כל יחידה של עשרה פסוקים. המפתח: סורת אלבקרה (פרק 2), פסוקים 5-26. Yahuda Ms.Ar.886.
  • כל צבע מיוחד לאחד הקוראים שמופיע ככזה בשולי הטקסט. Yahuda Ms.Ar.900.
    להגדלת התמונה / לכתב היד המלא
    קוראן עם הקריאות המסורתיות מהמאה ה-14. קוראן שבשולי הטקסט רשומות הקריאות השונות המסורתיות. כתב יד בכתיבה נסח'ית קדומה; נכתב כנראה במצרים. במפתח: שמות שבעת הקוראים הקנוניים ותלמידיהם, רשומים בצבעים שונים בתוך צורת מגן דוד.
  • חלק איראני של המאה ה-14. החלק ה-19 (מתוך 30 חלקים) של קוראן ככל הנראה מאיראן. כתיבת הקוראן היא דוגמא של כתב ריחאני. במפתח: תחילת סורת אל-פרקאן (פרק 25) Yahuda Ms.Ar.917
  • קוראן איראני מהמאה ה-15. קוראן ככל הנראה מאיראן של המאה ה-15, עם מבנה הדף שייסד הקליגרף המפורסם יאקוט אל-מוסתעסמי (נפטר שנת 1298), הקליגרף של הח'ליף העבאסי האחרון. במפתח: שני עמודי הפתיחה של הקוראן, בעיצוב שמשקף את הסגנון הטימורי באיראן . Yahuda Ms.Ar.896
  • קוראן הודי מהמאה ה-15. קוראן מאויר ובכתב הנודע בשם הכתב הביהארי (מיוחס למדינת ביהאר בצפון מזרח הודו) - כתב יד הודי בסגנון קדם-מוגולי מהמאה ה-15. שם האל מופיע באדום. במפתח: שני עמודי הפתיחה של הקוראן. Yahuda Ms.Ar.897
  • חלק מקוראן הודי מהמאה ה-15. חלק מהשליש הראשון של קוראן בכתב הביהארי - כתב יד הודי בסגנון קדם-מוגולי מהמאה ה-15. שם האל מוזהב, ובנוסף ראשית החלק של 30 החלקים. במפתח: תחילת סורתא אל עמראן (פרק 3). Ms.Ar.439
  • 15 דפי קוראן ממלוכי מהמאה ה-15. דפים מהחלק ה-22 מכלל שלושים החלקים, בכתיבת הקליגרף אלמוקרא אלחלבי (נפטר בשנת 1411), במפתח: סוף סורת אלפאטר ותחילת סורת יאסין (פרק 36). Yahuda Ms.Ar.1152.3
  • קוראן "שיראזי" מתחילת המאה ה-16. כתב יד איראני מתחילת המאה ה-16 ובסופו תפילה שיעית מחוקה חלקית. במפתח: טביעת חותמו של הסולטאן סלים הראשון שלקח את הקוראן הזה שלל בעת כיבוש העיר תבריז, בירתו של אסמאעיל שאה צפווי, לאחר קרב צ'לדיראן בשנת 1514. Yahuda Ms.Ar.91
  • קוראן ממלוכי משנת 1511. כתב יד מהתקופה הממלוכית, עם קריאות מסורתיות נוספות בשוליים. במפתח: שני עמודי הפתיחה של הקוראן . Yahuda Ms.Ar.913
  • קוראן איראני משנת 1568. כתב יד איראני נכתב בסגנון "אלהרווי" (של איזור היראט שבאפגניסטן), בכתב נסח'י צלול. במפתח: שני עמודי הפתיחה של הקוראן בכתב ריחאני ובשימוש במֵי זהב . Yahuda Ms.Ar.229
  • קוראן שיראזי משנת 1614. כתב יד איראני שנכתב על ידי עמאד אל-דין בן אבראהים אל-שיראזי בכתב נסח'י. במפתח: סורת אלפאתחה (פרק א') מחולק לשני העמודים ובתוך שתי צורות של שמש. Yahuda Ms.Ar.925
  • קוראן הודי מוגולי מהמאה ה-18. כתב יד הודי מתקופת המוגולית, שנכתב בין 1708-1717 על ידי יאקוט ח'אן עבור המושל המוגולי מוחמד פרוכסיאר (Farrukhsiyar Badshah) שמשל בין 1713-1719. כתב נסח'י. במפתח: סורת אלפאתחה (פרק א'), לפי הסגנון השיראזי. Yahuda Ms. Ar. 924
  • קוראן מצפון אפריקה. קוראן מצפון אפריקה, בכתב המוגרבי, שנכתב בשנת 1734. המפתח: שני עמודי הפתיחה של הקוראן. Yahuda Ms.Ar.50
  • קוראן מהעיר טימבוקטו. קוראן מהעיר טימבוקטו כנראה (היום בתחום מדינת מאלי באזור המערבי של מדבר סהרה) - נכתב בערך בשנת 1775 בכתב ערבי סודאני הנובע מהכתב המוגרבי. המיוחד בקוראנים מסוג זה שדפיהם לא נכרכו כלל ונשמרו בתוך קופסת עור.במפתח: תחילת סורת מרים(פרק 19)
  • קוראן כשמירי מהמאה ה-18. במפתח: שני הפרקים האחרונים בקוראן, סורת אלפלק (113) וסורת אלנאס (114) , מעוטרים כעמודי הפתיחה של הקוראן. Yahuda Ms.Ar.954
  • קוראן מג'אווה משנת 1688. החלק הראשון של קוראן שנכתב בג'אווה (אינדונזיה של היום) בשנת 1688 בערך. כתב נסח'י עם שינויים מסוימים (כגון נקודה במקום סימן הדגש [שׁדּה] ) ועם טעויות בכתב. במפתח: שני עמודי הפתיחה של הקוראן . Ms.Ar.418
  • קוראן עות'מאני משנת 1807. כתב יד עות'מאני שנכתב על ידי חאפז מוחמד אלאדיב המכונה אמאם סולטאן באיזיד . במפתח: שני עמודי הפתיחה של הקוראן. Yah Ms Ar 945
  • קוראן עות'מאני משנת 1825. קוראן עות'מאני - בכתיבת ידו של הקליגרף מוסטפא אלעוני מתלמידי חאפז מחמוד בשנת 1825. המפתח: שני עמודי הפתיחה של הקוראן . Yahuda Ms.Ar.922
  • קוראן מכורדיסטאן – שנת 1834. קוראן מתקופת שלטון הקאג'ארים באיראן עם תרגום פרסי בין השורות. כתב היד הזה נכתב במצוות ראשי העיר סננדג' שבכורדיסטאן בשנת 1834, כשי למושל הצבאי אמיר נזאם מוחמד ח'אן. במפתח: שני עמודי הפתיחה של הקוראן. Yahuda Ms.Ar.888
  • קוראן עות'מאני משנת 1869. בכתיבת ידו של הקליגרף חאג' מוחמד שריף אלרמזי מתלמידי מוחמד אלחלמי. המפתח: שני עמודי הפתיחה של הקוראן. Yahuda Ms.Ar.932


 

קטע מקוראן, המאה התשיעית
קטע מקירואן, המאה התשיעית​ קטע מחמדאן, המאה התשיעית​ קוראן עם קריאות מהמאה ה-12​ חלקים מקוראן איראני מהמאה ה-12.​