על אודות האתר > היבטים תוכניים

היבטים תוכניים

מהו עיתון יהודי?

אתר 'עיתונות יהודית היסטורית' לקח על עצמו את המשימה להעלות על הרשת עיתונים יהודים שפורסמו ברחבי העולם מן המאה ה-18 ואילך. כפי שניתן להבחין, מדובר בכותרת כוללנית מאד המובילה לשאלה המתבקשת: מהו עיתון יהודי? האם מדובר בעיתון שיועד לקהל קוראים יהודי? האם זה עיתון שעסק בעניינים 'יהודיים' (עם כל הקושי בלהגדיר מהם בדיוק אותם עניינים)? עד כמה נכללים עיתונים מקומיים או סקטוריאליים תחת קטגוריה זו? עד כמה נכללים עיתונים שלא יועדו במקור לקהל הרחב?
 
התשובה לשאלה זו – ולשאלות נוספות שניתן לשאול בהקשר של הגדרת עיתון כיהודי – היא שהקריטריון העיקרי לסיווג עיתון כיהודי הוא עובדת כתיבתו והוצאתו לאור על ידי עורכים וכותבים יהודיים. מטבע הדברים כאשר הן העורכים והן הכותבים הם יהודיים ענייני הקהילה ימצאו את דרכם לתוך עמודי העיתון, אך בד בבד עיתונים אלה משופעים גם בנושאים שונים ומגוונים בהתאם לקבוצת הגיל וקהל היעד אליו היה מיועד העיתון במקור. עיתונות יומית, עיתונות מקומית, עיתונות סקטוריאלית, עיתונות מפלגתית, עיתוני ילדים, עיתוני נוער, עיתונות מוסדית – כל אלה נכללים תחת המטרייה הרחבה של הגדרתנו את המושג 'עיתונות יהודית', ובלבד שאלה נכתבו ונערכו על ידי כותבים יהודיים. אותה מטרייה רחבה מאפשרת לנו להציע הן לציבור הרחב והן לקהילת המחקר מגוון גדול של תכנים בהתאם להעדפות ונושאי העניין של כל אחד ואחת, ומבלי להגביל מראש את רוחב היריעה. 
 
 

התכנים אותם ניתן לצפות למצוא באתר

ניתן לסווג את המידע הנגיש דרך האתר בכמה אופנים שונים. להלן חלוקה אחת אפשרית:  

 

ידיעות וכתבות מן העולם הרחב: הגם שהעיתונים באתר טבועים בחותם יהודי, רבים מהם ראו עצמם עוסקים בנושאים אוניברסאליים ומחויבים לספק לקוראיהם גם ידיעות כלליות. לכן האתר מהווה מאגר למידע עיתונאי היסטורי כללי. בתחום זה מצטיינים במיוחד העיתונים היומיים.
ידיעות וכתבות מן העולם היהודי: כפי שצוין לעיל, מטבע הדברים כאשר הכותבים והעורכים היו יהודים – מקום נרחב במיוחד הוקדש לתכנים יהודיים. לכן האתר מהווה מקור עשיר במיוחד בתחום זה. רוב העיתונים לא התמקדו בקהילה שבה התפרסמו בלבד, אלא הפנו מבט גם לפזורה היהודית כולה. לכן נמצא באתר ידיעות רבות על המאורעות המרכזיים בתולדות היהודים במאות ה-19 וה-20, ועל התהליכים שאפיינו את ההיסטוריה שלהם, מקבלת האמנציפציה וההגירה למערב ועד השואה, העליות, הקמת מדינת ישראל, הקונפליקט היהודי-ערבי, ועוד. במקביל נמצא במדורי העיתון השונים פרטים עשירים במיוחד על הקהילות השייכות לאזור שבו התפרסם העיתון או כתב-העת.
ספרות, מסות ודברי מחקר: האתר כולל גם חיבורים שאינם עיתונאיים באופיים. חלק מן העיתונים וכתבי העת כוללים בתוכם גם יצירות ספרות למבוגרים ולילדים. אחדים מהם גם חורגים מעבר לפובליציסטיקה לעבר ההגות והמסאות, ויש אף המפרסמים מאמרים מדעיים בתוכם.
•​ מידע לשוני: כל עיתון וכתב עת, במיוחד אם פרסומו נמשך שנים רבות, עשוי לשמש מאגר למידע לשוני ובלשני חשוב. בהקשר זה מעניינים במיוחד העיתונים בעברית, המשקפים את התפתחות העברית המודרנית במאתיים שנה האחרונות.
•​ גנאולוגיה וחיפוש שמות: כאתר המרכז עיתונים שהתפרסמו על ידי קהילות יהודיות ברחבי העולם, אתר 'עיתונות יהודית היסטורית' מהווה מקור רב חשיבות לחיפוש אחר בני משפחה ולשחזור עצים גיניאולוגיים. כך, בעוד העיתונים היומיים באתר מצטיינים באזכור של אישים חשובים או מפורסמים, דווקא העיתונים המקומיים והפחות מרכזיים עשויים לשמש מקור לאיתור מידע על אנשים מן השורה.
•​ פרסומות: רובם של העיתונים המופיעים באתר היו פרסומים מסחריים באופיים, כאלה שנקראו על ידי הציבור הרחב ועל כן כללו גם פרסומות אשר סייעו לממן את העיתון. החיפוש באתר 'עיתונות יהודית היסטורית' כולל את שטחי הפרסום ומאפשר להיחשף לשינויים סגנוניים וטכנולוגיים בתחום זה לאורך השנים.

מידע בקונטקסט לשוני והיסטורי

העובדה שהעיתונים המרוכזים באתר זה הם עיתונים מן העבר צריכה להנחות את המשתמש בביצוע חיפוש. ארבעה דגשים עיקריים להם צריך המשתמש לשים לב הם:
 
איות שונה של מילים
 –  ​כתיב עברי המושפע מיידיש
   –  חילופי אותיות
שינוי שמות של מקומות
•​ כינויים ייחודיים למקומות
•​ שימוש במינוח שונה מהמקובל בימינו
  
מכיוון ששפות אינן דבר סטטי אלא נוטות להשתנות לאורך הזמן ניתן לצפות כי חלק מהמילים נכתבו בעבר בצורה שונה בהשוואה לכתיב המקובל היום. התופעה המתוארת בולטת במיוחד בעיתונות העברית של המאה ה-19 והיא נובעת, בין היתר, מכך שהשפה בעיתונות זו הושפעה, לעתים, מן הכתיב של שפת היידיש – בפרט כאשר מדובר היה במלים לועזיות, שמות פרטיים ושמות משפחה לא עבריים, וכן שמות מקומות.
 
להלן מספר דוגמאות ממחישות. המילה 'פרנק' (מטבע), שהיום בדרך כלל נכתבת ללא א' לאחר ה-ר' בעבר נכתבה 'פראנק' בהשפעת הכתיב היידי. כך שחיפוש הערך 'פרנק' (בהקשר של מטבע) בעיתונים מהמאה ה-19 יניב מספר קטן יחסית של תוצאות. דוגמא נוספת יכולה לשמש המילה 'גנרל' המציינת, כידוע, דרגה צבאית בכירה. אם נקליד את המילה בהתאם לאיות המקובל בעברית של ימינו ('גנרל') נקבל מספר קטן מאד של תוצאות, אולם אם נקליד אותה בהתאם לכללי הכתיב של שפת היידיש – דהינו 'גענעראל' – נקבל מספר רב של תוצאות. יש מקרים בהם מקובל היה בשלבים מסוימים לכתוב את המילה באופן מסוים בעוד שבשלבים מאוחרים יותר עברו לכותבה באופן שונה. כך, למשל, המילה 'קונגרס' נכתבה בהתאם לכתיב היידי ('קאנגרעס') עד לשנות ה80 של המאה ה19 ואחרי כן החלו לכותבה כפי שמקובל בימינו. לאור כל האמור מומלץ להקליד את מילות החיפוש הן כפי שהיה נהוג לכותבן בעבר והן כפי שמקובל בימינו – מה שיגרום לקבלת כמות מירבית של תוצאות.
 
ההבדלים באיות התבטאו גם בחילופי אותיות הקרובות זו לזו באופן הגייתן – ט' ות', ז' וס', א' וה', כ' וק', ס' וש' וכדומה. גם במקרה זה בלטה התופעה במיוחד כאשר צוינו מלים לא עבריות וכן שמות מקומות. כך, לדוגמא, העיר פריס נכתבה בעיתונות המאה ה19 בלא פחות משלושה אופנים – 'פאריז', 'פאריס' ו'פאריש' (ולעתים היא נזכרת כ'פריז', 'פריס' או 'פריש'); האימפריה העות'מנית נכתבה ברוב הפעמים כ'טירקיא' 'טורקיא' 'טירקיה' או 'טורקיה'; אולם לעתים גם בתור 'תורכיה' 'תירכיא' 'תורכיה' או 'תורכיא'; יבשת אסיה צוינה כ'אזיען' אולם לעתים גם כ'אסיא' 'אזיא' 'אסיה' ו'אזיה'; ואילו המילה 'אוניברסיטה' אויתה אמנם כמעט תמיד כפי שמקובל בימינו אולם מספר פעמים היא צוינה גם כ'אוניברזיטה'.
 
לא רק האיות משתנה לאורך השנים, גם שמות של מקומות, מוסדות וארגונים נתונים לשינויים. שמות של מדינות וערים הם רגישים במיוחד לשינויים, הן בגלל שינויים של גבולות והן בגלל רצון להיבדל מהעבר. כך, לדוגמא, חלק גדול משטח מדינת גרמניה של ימינו כונה בעבר 'פרוסיה' על שם הממלכה הדומיננטית בשטח זה. לפיכך, מומלץ לאדם המחפש כתבות הקשורות לאזור זה לחפש את שני הערכים כדי לקבל את מירב התוצאות הרלוונטיות. בנוסף, בחיפושים בעברית מומלץ לבצע את החיפוש הן בהתאם לאופן כתיבת המלים בימינו ('פרוסיה' 'גרמניה') והן כפי שהיה מקובל לכותבן בעבר בהשפעת השפות האירופיות והכתיב היידי ('פרוסיא' 'פרייסען' 'גרמניא' 'דייטשלאנד' וכדומה). דוגמא נוספת היא העיר איסטנבול (השוכנת בתורכיה). עד שנת 1930 היה שמה קונסטנטינופול ולכן חיפוש של הערך 'איסטנבול' בעיתונים שלהם גיליונות עד שנה זו לא יניבו תוצאות כלל, בעוד שחיפוש הערך 'קונסטנטינופול' או 'קאנסטאנטינאפול' יניב תוצאות לא מעטות.
 
המקרה של איסטנבול יכול לשמש דוגמא לתופעה נוספת - מנהגם של יהודים לכנות ערים שונות בכינויים מיוחדים, כינויים אלו היו שגורים רק בפי היהודים בעוד ששכניהם הנוכרים כלל לא השתמשו בהם. איסטנבול כונתה בפי היהודים 'קושטא' ויש עוד לא מעט דוגמאות לתופעה הזו, שמן הראוי שנהיה מודעים לה בבואנו לבצע חיפושים טקסטואליים. דוגמאות נוספות: גרמניה כונתה לעתים 'אשכנז', עיראק כונתה 'בבל', תורכיה כונתה 'תוגרמה' (ולפעמים 'תוגרמא') ואילו ירושלים מופיעה בחלק לא מבוטל מהמקרים בתור 'ירושלם' ללא י' לאחר הל'.
 
תופעה נוספת שמן הראוי להצביע עליה הינה ההבדלים בין המינוח אשר רווח בעיתונות המאה ה-19 לבין זה של ימינו. השפה בעיתונות זו הושפעה הן מאוצר המלים של הלשונות האירופיות, והן מזה של המקורות העבריים המסורתיים – התנ"ך, התלמוד, סידור התפילה וכדומה. כפועל יוצא מהשפעת הלשונות האירופיות נמצא פעמים רבות שימוש במילים לועזיות. כך, לדוגמא, המילה אנטישמיות נכתבה לעתים 'אנטיסמיטיסם', וכדי לציין את ערכי התקופה המודרנית השתמשו לא אחת במונח 'ציוויליזאציאן (ציוויליזציה בעברית של ימינו)' . גם שמות של ארצות נכתבו, בחלק מהמקרים, בשפה לועזית. כך, לדוגמא, 'צרפת' נכתבה אמנם ברוב המקרים כפי שמקובל כיום אולם לצד זאת היא נזכרת פעמים לא מעטות בתור 'פראנקרייך', יוון נזכרת בתור 'גריכענלאנד', ואילו גרמניה, כפי שכבר ציינו, מופיעה בחלק לא מבוטל מהמקרים כ'דייטשלאנד'. מנגד, כדוגמאות להשפעת המקורות העבריים המסורתיים על לשון העיתונות ניתן להזכיר מונחים כגון 'השר היושב ראשונה במלכות' אשר שימש לציון 'ראש הממשלה' וכן את המונח 'חופש ודרור' אשר בו השתמשו לשם ציון המילה 'דמוקרטיה'.
 
בנוסף לשינויים לאורך השנים ישנם הבדלים התלויים בשפות שצריכים להנחות את החיפושים בעיתונים. שמות של מקומות, מוסדות וארגונים עשויים להשתנות כאשר עוברים משפה לשפה. כך לדוגמא כאשר אדם מחפש בעיתונים באנגלית על המחתרות בישראל עליו להיות מודע להבדלים בכינויים שלהם בין שתי השפות. לאצ"ל (ארגון צבאי לאומי) לרוב קראו באנגלית בפשטות Irgun. ואילו לארגון הלח"י (לוחמי חירות ישראל) קראו באנגלית 'The Stern Gang' ('הכנופיה' של שטרן – על שם אברהם שטרן).
 

 המלצתנו הכללית, אשר מקבלת משנה תוקף במידה והתקבלו מעט או לא התקבלו כלל תוצאות לערך המבוקש, היא לערוך תחקיר קצר לגבי המושגים שברצוננו לחפש בעיתונים. חיפוש באחד ממנועי החיפוש הגדולים או באנציקלופדיה מקוונת עשוי לגלות שינויים לשוניים ושינויים היסטוריים בערכים הרצויים.
 

 קישורים מהירים

 סטטיסטיקות האתר

מספר הכותרים:  316
​מספר הגיליונות:  242,774
מספר העמודים:  2,303,366
טווח השנים:      2014-1783

 חדשות האתר

  • 01.10.2013, יום שלישי
    העיתון אונזער עקספרעס מתווסף לאתר

    כותר חדש מצטרף לאתר: אונזער עקפרעס. העיתון יצא לאור בווארשה בין השנים 1926-1939. אונזער עקספרעס היה עיתון עממי וקנה לו שם של "צהובון". זהו העיתון ה-45 המתווסף לאתר. המהדורה האלקטרונית הנוכחית מכילה, לפי שעה, 33,005 עמודים.

  • 12.05.2013, יום ראשון
    העיתון "דער מאמענט" מתווסף לאתר

    דער מאמענט פורסם בין השנים 1910-1939. זהו העיתון ה-36 המתווסף לאתר. המהדורה האלקטרונית הנוכחית מכילה 22,423 עמודים.

  • 12.05.2013, יום ראשון
    העיתון "העם" מתווסף לאתר

    העם, שבועון פובליציסטי-ספרותי שיצא לאור במוסקווה בין השנים 1916-1918. זהו העיתון ה- 37 המתווסף לאתר. המהדורה האלקטרונית הנוכחית מכילה 1178 עמודים.

  • 17.01.2013, יום חמישי
    14,556 דפים חדשים נוספו לאתר

    14,556 דפים חדשים נוםפו לאתר JPRESS מהעיתונים הבאים: The Occident, חרות, היינט. סה"כ דפים באתר: 885,283.

  • 14.01.2013, יום שני
    העיתון "הצופה" מתווסף לאתר

    יצא לאור בתחילה בירושלים ואחר כך בתל אביב במשך 71 שנה מ-1937 ועד 2008. זהו העיתון ה-35 שמתווסף לאתר, המהדורה האלקטרונית מכילה כעת 21,210 עמודים.

  • 11.01.2013, יום שישי
    העיתון "המצפה" מתווסף לאתר

    כותר חדש מצטרף לאתר: המצפה . המצפה הינו שבועון ציוני-דתי, שיצא לאור בקרקוב (פולין) בין השנים 1904-1915, ובין השנים 1917-1921. זהו העיתון ה-34 המתווסף לאתר. המהדורה האלקטרונית הנוכחית מכילה 4767 עמודים

  • 04.01.2013, יום שישי
    העיתון "המזרחי" מתווסף לאתר

    ביטאונה של תנועת המזרחי בפולין, התפרסם בוורשה בשנים 1918-1924. זהו העיתון ה-33 שמתווסף לאתר, המהדורה האלקטרונית מכילה את כל השנים בהן התפרסם העיתון, סך הכל 2588 עמודים.