המדור לעיתונות יהודית בארה"ב

המדור לעיתונות יהודית בארה"ב

The appearance of the Occident in April 1843 (the full title was the Occident and American Jewish Advocate), serves as an appropriate starting date for Jewish journalism in the United States. Focused squarely on Jewish readers and their interests, the Occident was edited by Isaac Leeser, reader (hazzan) of Congregation Mikveh Israel in Philadelphia and the most significant Jewish traditionalist religious leader of his day. Leeser understood the power of the printing press—he published some 100 titles of various kinds—and sought to harness that power to strengthen Jewish life.

  

The success of the Occident generated a spate of new journals on the American scene, published in diverse locations including New York, New Orleans, Cincinnati, and San Francisco. Already by the 1850s, the movement in American Jewish journalism, as in American journalism generally, was away from all-embracing national newspapers and toward local or regional papers that were more narrowly focused and more circumscribed in their ambitions and aims. Most of these newspapers were weeklies, not monthlies like the Occident, and were modeled on American religious and family newspapers, rather than highbrow journals.
 
In New York, the first significant Jewish newspaper to be published was the Asmonean, edited on business principles by a (failed) New York Jewish businessman named Robert Lyon. The Asmonean, America’s first Jewish weekly, was livelier, bolder, and much more diverse in its subject matter than other nineteenth-century American Jewish newspapers. Just as American Jews compartmentalized their lives into secular and Jewish realms, so too did their newspapers.
 
A quite different direction was followed by the first Jewish newspaper in Cincinnati, now the oldest continuous Jewish newspaper in the United States. The Israelite, founded in 1854 and renamed the American Israelite in 1874, was published by the pioneer of American Reform Judaism, Rabbi Isaac Mayer Wise. It was the first American Jewish newspaper committed to advancing a particular ideology and unafraid of controversy in defense of that ideology. Wise wrote with a lively pen and cultivated an engaging, often biting, journalistic style. From his first issue, he waged war against “error, superstition, prejudice, ignorance, arrogance, hypocrisy and bigotry in whatever shape or form they may fall under our notice.” This made his newspaper much more entertaining than the Occident and gained it a wide national readership. As long as Wise was alive, it was recognized as his semiofficial organ representing the Reform Movement in American Judaism.
 
Another model beginning in this period was the foreign-language Jewish newspaper. Several appeared even before the Civil War, Sinai and Die Deborah being the most famous, both published in German. Later, the Yiddish daily Forward, edited by Abraham Cahan, became one of the most influential and widely read foreign-language newspapers in the United States, one of no fewer than 104 Yiddish periodicals of different sorts to appear in the United States prior to 1905. Significant Jewish newspapers were also published in Hebrew, Ladino, and, more recently, Russian.
 
Some foreign-language newspapers aimed at a highbrow readership, drawing chiefly upon intellectual émigrés, while others catered to a more popular readership, women in particular. Either way, the foreign-language Jewish press was generally far less compartmentalized than its English counterpart. It offered its readers both secular and Jewish news, as well as features. The foreign-language press was also much more focused on issues of immigration, Americanization, and developments in the old country than the Anglo-Jewish press. Several nineteenth-century American Jewish newspapers, notably the Jewish Record, published in Philadelphia, actually printed foreign news in German and domestic news in English!
 
Foreign-language Jewish newspapers tended to be bolder and more critical of America and American Jewish life than their English-language counterparts. Immigrants were understandably more comfortable protesting against America’s ills in their native tongue and likely enjoyed the security of knowing that their words would impact only a select and sympathetic audience: those with whom they shared a common language. Hebrew-language journals, written for the elite who studied the “holy tongue,” were particularly prone to be critical. Their writers could assume that they wrote for “Jewish eyes only,” unlike writers for the Anglo or German-Jewish press who might be read by non-Jews as well.
 
By the late nineteenth century, a large native-born generation of American Jews had come of age.  In November 1879, nine of these youngsters established a New York newspaper titled the American Hebrew. “Our work,” they explained in their first issue, “shall consist of untiring endeavors to stir up our brethren to pride in our time-honored faith.” Since the paper sought both to “serve the future historian” and “to be sought by the best classes of non-Jews,” it took pride in its broad coverage of Jewish life and in the amount of original material that it published. It set new standards in American Jewish journalism and reached out to a broad range of Jewish and non-Jewish writers. For decades, long after it had passed out of the original owners’ hands, the American Hebrew stood as the foremost Jewish newspaper in the United States.
 
Even as the American Hebrew set a new standard, Jewish journalism as a whole, particularly during the interwar years, deteriorated. The Jewish press exercised considerable self-censorship. It did so with the best of intentions, believing that it served the larger interests of the Jewish people. The result, however, was a loss of credibility. Those who sought accurate and reliable Jewish news increasingly turned elsewhere. For years, many Jews read the Yiddish Press or in some cases the Hebrew Press, which, as noted, felt less constrained than the English-language weeklies; they were a much better and more accurate source of news. Other Jews subscribed to national Jewish magazines, which displayed more vibrancy than the local weeklies and did open their pages to debate. One thinks of Menorah Journal, the Reconstructionist, Jewish Frontier, the Contemporary Jewish Record, Commentary, Midstream, and many others. More than sixty such periodicals regularly appeared, in addition to magazines for schoolchildren, catering to the widest array of ideologies and interests. Jews dissatisfied with local Jewish newspapers, who wanted more serious and in-depth analyses, had, as a result of this exponential growth, many alternative publications.
 
The last third of the twentieth century witnessed tremendous improvements in American Jewish journalism. The best newspapers became bolder, more probing, and more critical. Their coverage of Jewish life broadened. More journalists in the Jewish press boasted degrees from journalism school and sought to bring the lessons they had learned there to religious and community papers. Beginning in 1980, the professional organization of Jewish journalists, the American Jewish Press Association (founded in 1944), encouraged these advances through a program of competitive Rockower Awards for Excellence in Journalism (the “Pulitzer Prizes” of American Jewish journalism), which came to include such categories as “excellence in commentary” and “excellence in comprehensive coverage or investigative reporting.”


עיתונות יידיש
 


 

עיתונות לאדינו 

 

ברבע הראשון של המאה ה-20 התגבשה בארה"ב קהילת מהגרים יהודית-ספרדית, דוברת לאדינו, של יוצאי האימפריה העות'מאנית, הממלכות ומדינות הלאום שקמו על חורבותיה. בתקופה זו היגרו לארה"ב, על רקע הזעזועים הפוליטיים והקשיים הכלכליים במדינות אלו, כ-20 אלף יהודים ספרדים (להלן "ספרדים"), מרביתם מתורכיה, יוון, יוגוסלביה ובולגריה. כתשעים אחוזים ממהגרים אלה, שהיו ברובם עניים מרודים, התיישבו בניו-יורק לצד הקהילה היהודית הגדולה, דוברת היידיש ברובה.
 
בדומה לחלק הארי של המהגרים לארה"ב, סבלו המהגרים הספרדים מקשיי קליטה בחברה האמריקנית, על רקע חברתי, תרבותי, לשוני וכלכלי. קשיים אלה הוחמרו לנוכח זרותם ליהודים האשכנזים, שהיו דומיננטיים לחלוטין בקהילה מבחינה דמוגרפית. זרות זו הקשתה על המגעים בין שתי הקבוצות ועל הנגשת שירותים קהילתיים למהגרים הספרדים בשפה שתובן להם.

בשלבי התהוותה של קהילת המהגרים הספרדים בארה"ב, ניהלו המהגרים וילדיהם את עיקר חייהם במרחבם הפרטי בלאדינו. על רקע זה, לאור הצורך לגבש את קהילת המהגרים ולספק מידע לבניה, ועל רקע מסורת ארוכה של עיתונות בלאדינו, שראשיתה בשנות הארבעים של המאה הי"ט, נוסדו בארה"ב 19 כתבי-עת ועיתונים בלאדינו בשנים 1948-1910. מבין  אלה העלינו לאתר "עיתונות יהודית היסטורית" שניים: "לה אמיריקה" (1925-1910), מחלוצי עיתונות הלאדינו בארה"ב; וכן עיתון סוציאליסטי שיצא לאור בשלושה שמות: "איל פרוגריסו", "לה בוז דיל פואיב'לו" ו"לה איפוקה די נו יורק" (1920-1915). לשניהם צירפנו שתי סקירות, מלאה ומקוצרת, העוסקות בנסיבות הופעתם, בנטיותיהם הרעיוניות ובתוכנם.

 

 סטטיסטיקות האתר

מספר הכותרים:  117
​מספר הגיליונות:  159,399
מספר העמודים:  1,511,973
טווח השנים:      2014-1783

 חדשות האתר

  • 15.03.2017, יום רביעי
    עיתון "לה איפוקה" עלה לאתר

    "לה איפוקה" היה העיתון היהודי הסלוניקאי החשוב ביותר.

  • 17.01.2017, יום שלישי
    עיתון 'עמדה' עלה לאתר

    כתב עת שיצא לאור בין השנים 1979-1974, בעריכתו של מנחם ברינקר

  • 17.01.2017, יום שלישי
    עיתון 'האחדות' עלה לאתר

    שבועון שיצא לאור בירושלים במשך חמש שנים, בטאון תנועת "פועלי ציון" בארץ-ישראל

  • 08.12.2016, יום חמישי
    העיתונים "רימון" ו"מילגרוים" מתווספים לאתר

    כתב-עת ייחודי שיצא בברלין במשך 3 שנים, שעסק במגוון תחומי האמנות היהודית – ציור, פיסול, ספרות, תיאטרון ועוד.

  • 08.12.2016, יום חמישי
    העיתון "יהודה וירושלים" נוסף לאתר

    "יהודה וירושלם" היה העיתון של יואל משה סלומון אותו הוציא לאור בשנים 1878-1877 – השנים שבהן תכנן את הקמת פתח-תקווה. העיתון היה במה למאמצי המודרניזציה של היישוב הישן ערב העלייה הראשונה.

  • 08.12.2016, יום חמישי
    העיתון "די פאנאראמע" נוסף לאתר

    ​שבועון שיצא בקרוב במשך שבעה חודשים בוארשה, ועסק בעיקר בסיקור של תחומי התרבות השונים; קולנוע, תיאטרון, איור, ספרות ועוד. כל גיליון לווה בשלל צילומים ואיורים.

  • 17.02.2016, יום רביעי
    תוספת לעיתון THE SENTINEL

    אוסף העיתון THE SENTINEL שיצא בשיקגו, הורחב ונוספו לו השנים 1951-1950. כעת אנחנו עובדים על הוספת השנים 1977-1952 שצפויות לעלות בחודשים הקרובים

  • 31.01.2016, יום ראשון
    נוספו 20 כותרים פולניים

    במסגרת שיתוף פעולה נרחב, נוספו בחודשיים האחרונים 20 כותרים חדשים , כולם מאוספי הספרייה הלאומית של פולין. עיתונים אלה ואחרים תוכלו למצוא ב"מדור לעיתונות יהודית בפולין", שצפוי להמשיך ולגדול בשנה הקרובה.

  • 15.12.2015, יום שלישי
    פֿאָרװערטס נוסף לעיתונות היהודית ההיסטורית!

    העיתון החשוב פֿאָרװערטס, אחד החשובים והגדולים בקרב יהדות צפון אמריקה הצטרף לפרויקט, עם למעלה מ-100,000 עמודים.

  • 26.11.2015, יום חמישי
    עיתון העדה הספרדית הירושלמית "החרות" נוסף לפרויקט

    עיתון "החרות" ראה אור בראשית המאה ה-20, והוא העיתון העברי היחיד שיצא בתקופת מלחמת העולם הראשונה.