מדור עיתונות היישוב ומדינת ישראל

מדור עיתונות היישוב ומדינת ישראל

במדור זה נכללים עיתונים שיצאו לאור ביישוב היהודי בארץ ישראל במאה ה-20 ובמדינת ישראל, רובם בלשון העברית. 

עיתונות עברית בארץ ישראל החלה להופיע כבר ב-1863 (ראה במדור העיתונות העברית במאה ה-19), אך מרכזה של עיתונות זו עד מלחמת העולם הראשונה היה במזרח-אירופה, מקום מושבם של רוב יהודי העולם. במהלך 45 שנותיה הראשונות בא"י הופיעו תקופונים, שבועונים ואף עיתונים שראו אור פעמיים ושלוש בשבוע, אך יומון סדיר ראה אור רק בסתיו 1908. היה זה הצבי בעריכת אליעזר בן-יהודה. הופעת היומון באה במקביל להתחזקות הנוכחות הציונית בא"י בשלהי התקופה העות'מאנית עם "העליה השנייה" (1903-1914). בשש השנים הבאות, עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, צעדה עיתונות היישוב היהודי הקטן דאז צעדים חשובים קדימה. הופיעו יומונים נוספים (החרות, מוריה) והחלו להתבסס שבועונים רעיוניים של תנועת הפועלים (הפועל הצעיר, האחדות), שהרבו לתקוף את היומונים, ובעיקר את עיתוני בן-יהודה. מלחמת העולם גרמה לסגירת כל העיתונים, ורק החרות הופיע עד 1917. 

עם הכיבוש הבריטי של הארץ, נפתחה תקופה חדשה בתולדות העיתונות העברית, והיא הפכה למרכז העיתונות העברית בעולם. ב-1919 ראו אור, כמעט במקביל, העיתונים חדשות הארץ (ששינה עד מהרה את שמו להארץ), שביטא קו ציוני כללי, ודואר היום, מיסודה של משפחת בן-יהודה ובעריכתו של איתמר בן-אב"י, שייצג את הימין ביישוב. תחילה הופיעו שני העיתונים בירושלים, אך ב-1923 עבר הארץ לתל אביב. דואר היום היה עיתון סנסציוני בעוד הארץ שמר על קו מאופק. ב-1925 נכנס שחקן חדש לזירה – דבר של הסתדרות העובדים, ועד מהרה הוא הפך ליומון הנפוץ והמשפיע ביותר ביישוב. ב-1932 נוסד היומון The Palestine Post באנגלית. חוגי הציונים הרביזיוניסטים הוציאו גם הם בטאונים משלהם (הירדן, המשקיף, ועוד) וכמוהם הציונים הכלליים (הבוקר), הציונות הדתית (הצופה), תנועת השומר הצעיר (משמר שהפך ל-על המשמר), ועוד. 
 
באופן כללי הצטיין היישוב בקיטוב פוליטי, וההנחה הייתה שכל מפלגה זקוקה ליומון שייצג אותה. מספר העיתונים הפרטיים היה קטן, והוא קיבל חיזוק עם ראשית הופעתם של עיתוני הערב העצמאיים – ידיעות אחרונות (1939) ואחר כך מעריב (1948). בתקופת מלחמת העצמאות הגיע מספר העיתונים לשיא: 15 יומונים בעברית, 2 בגרמנית ו-1 באנגלית. לאחר מכן החלה ירידה איטית במספר העיתונים, אם כי נוספו עיתונים בשפות לועזיות למען העולים החדשים. הפוליטיזציה של הזירה העיתונאית נמשכה ביתר שאת בעשורים הראשונים למדינה, שעה שהעיתונות הכתובה הייתה אמצעי תקשורת ההמונים העיקרי. בנוף זה בלט שבועון אנטי-ממסדי וסנסציוני אחד – העולם הזה. 
 
משנות ה-60 ואילך הצטמצם והלך מספר העיתונים. העיתונות המפלגתית נפגעה ראשונה ועיתוניה נסגרו בזה אחר זה. דבר, עיתון ההסתדרות ומפא"י, נחלש ואת מקומו כעיתונים מובילים תפסו מעריב (שמייסדיו פרשו ב-1948 מידיעות אחרונות) והארץ. ברבע האחרון של המאה ה-20 נמשכה התכווצות העיתונות המפלגתית ובשנות ה-90 חדלו להופיע עיתוני תנועת העבודה, דבר ועל המשמר. העיתונות בלועזית המיועדת לעולים נעלמה גם היא ברובה. הופעת הטלוויזיה המסחרית צמצמה את הפרסום בעיתונות הכתובה ובין הנפגעים העיקריים היה מערי​ב, שאיבד עוד קודם לכן את הבכורה לידיעות אחרונות. היומונים המפלגתיים האחרונים שנותרו הם בסקטור הדתי-חרדי. במקביל התפתחה תופעת המקומונים, שבועונים הקשורים לעיתונים ארציים ומחולקים בחינם. 
 
לצד העיתונות בעברית התפתחה בתקופת המנדט, ולאחר מכן במדינת ישראל, העיתונות בערבית בהיקף נרחב למדי. העלייה הגדולה מברית המועצות בשנות ה-90 יצרה בארץ שפע של עיתונות בשפה הרוסית, והיא היחידה מבין עיתונות העולים המגלה עדיין סימני חיוניות. 

 קישורים מהירים

 סטטיסטיקות האתר

מספר הכותרים:  117
​מספר הגיליונות:  159,399
מספר העמודים:  1,511,973
טווח השנים:      2014-1783

 חדשות האתר

  • 15.03.2017, יום רביעי
    עיתון "לה איפוקה" עלה לאתר

    "לה איפוקה" היה העיתון היהודי הסלוניקאי החשוב ביותר.

  • 17.01.2017, יום שלישי
    עיתון 'עמדה' עלה לאתר

    כתב עת שיצא לאור בין השנים 1979-1974, בעריכתו של מנחם ברינקר

  • 17.01.2017, יום שלישי
    עיתון 'האחדות' עלה לאתר

    שבועון שיצא לאור בירושלים במשך חמש שנים, בטאון תנועת "פועלי ציון" בארץ-ישראל

  • 08.12.2016, יום חמישי
    העיתונים "רימון" ו"מילגרוים" מתווספים לאתר

    כתב-עת ייחודי שיצא בברלין במשך 3 שנים, שעסק במגוון תחומי האמנות היהודית – ציור, פיסול, ספרות, תיאטרון ועוד.

  • 08.12.2016, יום חמישי
    העיתון "יהודה וירושלים" נוסף לאתר

    "יהודה וירושלם" היה העיתון של יואל משה סלומון אותו הוציא לאור בשנים 1878-1877 – השנים שבהן תכנן את הקמת פתח-תקווה. העיתון היה במה למאמצי המודרניזציה של היישוב הישן ערב העלייה הראשונה.

  • 08.12.2016, יום חמישי
    העיתון "די פאנאראמע" נוסף לאתר

    ​שבועון שיצא בקרוב במשך שבעה חודשים בוארשה, ועסק בעיקר בסיקור של תחומי התרבות השונים; קולנוע, תיאטרון, איור, ספרות ועוד. כל גיליון לווה בשלל צילומים ואיורים.

  • 17.02.2016, יום רביעי
    תוספת לעיתון THE SENTINEL

    אוסף העיתון THE SENTINEL שיצא בשיקגו, הורחב ונוספו לו השנים 1951-1950. כעת אנחנו עובדים על הוספת השנים 1977-1952 שצפויות לעלות בחודשים הקרובים

  • 31.01.2016, יום ראשון
    נוספו 20 כותרים פולניים

    במסגרת שיתוף פעולה נרחב, נוספו בחודשיים האחרונים 20 כותרים חדשים , כולם מאוספי הספרייה הלאומית של פולין. עיתונים אלה ואחרים תוכלו למצוא ב"מדור לעיתונות יהודית בפולין", שצפוי להמשיך ולגדול בשנה הקרובה.

  • 15.12.2015, יום שלישי
    פֿאָרװערטס נוסף לעיתונות היהודית ההיסטורית!

    העיתון החשוב פֿאָרװערטס, אחד החשובים והגדולים בקרב יהדות צפון אמריקה הצטרף לפרויקט, עם למעלה מ-100,000 עמודים.

  • 26.11.2015, יום חמישי
    עיתון העדה הספרדית הירושלמית "החרות" נוסף לפרויקט

    עיתון "החרות" ראה אור בראשית המאה ה-20, והוא העיתון העברי היחיד שיצא בתקופת מלחמת העולם הראשונה.