מדור העיתונות העברית במאה ה-19

מדור העיתונות העברית במאה ה-19

כתבי העת הראשונים בעברית היו פרי השפעתה של תנועת הנאורות האירופית בשלהי המאה ה-18 על האינטלקטואלים היהודים וחזון האמנסיפציה המודרני. בפרוסיה, שם נוסד כתב העת העברי הראשון, "המאסף" (קניגסברג, 1784), פעל חוג מרכזי של אינטלקטואלים כאלה, שהאידיאולוגיה שלהם חתרה לגשר בין הקהילות היהודיות לחברה הכללית וזאת באמצעות תרבות הנאורות ושינוי הערכים שהיא אמורה לחולל. חוגים דומים פעלו במקומות נוספים במערב-אירופה ובמרכזה, ומעט גם במזרחה. הם דגלו בהפקעת המונופול על החינוך מידי אנשי הדת השמרנים, הגברת לימודי החול והמדע, שינוי הפרנסות היהודיות האופייניות, כמו הרוכלות ומעבר למלאכות יצרניות ולחקלאות, ועוד. בין היתר שללו משכילים אלה את השימוש ביידיש, השפה היהודית המיוחדת לקהילות האשכנזיות, ודגלו במעבר לשפת המדינה. לעברית כשפת הקודש וכשפת התרבות הגבוהה של היהודים לאורך הדורות הייתה בעיניהם לגיטימציה ואת תעמולתם ושלבי ההכשרה הראשונים של היהודים לדרישות החברה המודרנית ביקשו לקדם באמצעותה. כך אירע, שכתבי העת הראשונים של מה שכונה לימים "תנועת ההשכלה היהודית" פורסמו בעברית, החל משלהי המאה ה-18. 
 
כתבי העת המשכיליים העבריים המוקדמים התמקדו בפרסום דברי ספרות וחינוך, שירתו קהל קוראים מצומצם ביותר ולא האריכו ימים. העיתונות היהודית בכללותה לא התפתחה כמעט עד שנות הארבעים של המאה ה-19. או-אז התרבו כתבי העת והעיתונים היהודיים במערב-אירופה ובמרכזה, אך אלה שיקפו כבר את התקדמות תהליך ההסתגלות לתרבות הסביבה והשתמשו בשפות המדינות השונות: גרמנית, אנגלית, צרפתית, הונגרית, וכו'. תנופה בהתפתחות העיתונות בשפה העברית התרחשה רק משהתרחבה תנועת ההשכלה במזרח-אירופה, מקום מושבם של רוב יהודי העולם. תהליכי ההסתגלות לתרבות הסביבות הסלאביות היו שונים מאשר בסביבות אירופיות אחרות, העברית לא איבדה שם חיש מהר את מקומה, היה לה שוק גדול יחסית של קוראים והיא החלה להתפתח כשפה מודרנית. כך החלו יוצאים משנות החמישים של המאה ה-19 כתבי-עת ועיתונים בעברית, שנתנו מקום חשוב ומרכזי לחדשות והאריכו ימים (המגיד, המליץ , ועוד). לא רק הזרם המשכילי העברי השתמש באמצעי התקשורת החדש אלא גם הזרם המתחרה בו, האורתודוכסי החרדי (הלבנון), וכשהופיעו ניצני הלאומיות היהודית עברו כמה מן העיתונים המשכיליים לצדד בתנועה החדשה ונוסדו עיתונים חדשים שדגלו באידיאולוגיה שלה. התפתחותו של היישוב היהודי הקטן בא"י כמרכז אידיאולוגי באה אף היא לידי ביטוי בהתפתחות העיתונות העברית בתוכו (הלבנון, החבצלת, עיתוני בן-יהודה). 
 
בהשתמשה בלשון הקודש המשותפת לקהילות היהודיות בעולם כולו שימשה העיתונות העברית אמצעי ראשון במעלה לעידוד התקשורת המודרנית בין אזורי הפזורה השונים, לחילופי מידע, לעידוד פעולות סיוע הדדי, ולהפצת מסרי התנועות החדשות שהתפתחו במרכזים שונים. אגב כך עודד קיומה של עיתונות זאת לא רק את ההתפתחות הציבורית בקהילות אירופה, אלא גם מחוצה לה, משם שיגרו כתבים מקומיים ידיעות לעיתונים העבריים, והשתתפו בויכוחים שהתנהלו מעל דפיהם. 
 
המדור יכלול כמה עיתונים שהמשיכו את הופעתם גם במאה ה-20, אך רוב שנות הופעתם היו במאה ה-19, וכן עיתון אחד (הזמן) שיצא לאור בראשית המאה ה-20. 
 

 לעיתוני המדור

         

 קישורים מהירים

 סטטיסטיקות האתר

מספר הכותרים:  213
​מספר הגיליונות:  214,214
מספר העמודים:  2,067,680
טווח השנים:      2014-1783

 חדשות האתר

  • 10.07.2018, יום שלישי
    עיתון "פארווערטס"

    עלו כל השנים הראשונות של העיתון מצאתו ועד 1911. בנוסף עלו שנים נוספות של העיתון משנות ה-50.

  • 10.07.2018, יום שלישי
    עיתון "מעריב" – עלתה כל שנת 1990

    החלה העלאה של חומר ראשון משנת 1991.

  • 10.07.2018, יום שלישי
    עלו לאתר 10 עיתונים ביידיש ופולנית

    שיצאו בפולין בשנות ה-20 וה-30, ביניהם: גלובאקער שטימע, נייע קולטור, Nasze Zycie ועוד.

  • 10.07.2018, יום שלישי
    עלה לאתר בשלמותו עיתון L’Aurore

    עלה לאתר בשלמותו עיתון L’Aurore .L’Aurore הוא אחד מהעיתונים החשובים של יהודי מצרים.

  • 10.07.2018, יום שלישי
    עלה לאתר העיתון 'כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה'

    'כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה' יצא לאור בקזבלנקה, מרוקו.

  • 10.07.2018, יום שלישי
    עלו 15 עיתונים יהודיים שיצאו בארה"ב ביידיש ועברית בראשית המאה ה-20

    ביניהם: שחרות, הדבורה, דער שטערן, לוסטיג בלעטער, דער לץ ועוד.