Echo Żydowskie

כל העיתונים

שפות

מדורים

מדינות פרסום

שנות פרסום

סנן עיתונים לפי שנים
Echo Żydowskie
תדירות: שבועון
שפה: פולנית
שנות פרסום:
1932 - 1934
מדינה: פולין
מקום הפרסום: וארשה
עורכים: שמואל רוטשטיין, מרדכי רוזנר, הלל זיידמאן

השבועון Echo Żydowskie ("ההד היהודי"; תעתיק מקובל ביידיש: "עכא זשידאווסקיע") היה במשך תקופה קצרה ביטאון מפלגת אגודת-ישראל בשפה הפולנית. זה היה הפרסום היחיד שיצא לאור בפולנית בתוך שורה של עיתונים מטעמה של תנועת אגודת-ישראל והארגונים הקשורים אליה, שיצאו לאור בוארשה. הוא היה פרי ניסיון קצר ימים להביא ישירות את עמדות התנועה, שנהנתה מתמיכה עממית רחבה בציבור היהודי דובר היידיש, לקהל הרחב דובר הפולנית.

 

העיתון ראה אור בצורה סדירה במשך שתי תקופות קצרות. הנסיון הראשון ארך כחצי שנה (4 מרץ 1932 - 19 אוגוסט 1932, "שנה ראשונה", 24 גיליונות), והסתיים בהודעה על הפסקה קצרה בהוצאת העיתון לתקופת החגים. לאחר כשנה וחצי חודשה ההוצאה למשך כשלושה חודשים (24 דצמבר 1933 - 30 מרץ 1934, "שנה שניה", 15 גיליונות). בגיליון האחרון לא ניתן כל הסבר או רמז לכך שהוצאת העיתון עומדת להיפסק. מעבר ל-39 הגיליונות שהתפרסמו בסך הכל בשתי התקופות לא ידועים גיליונות נוספים. בגיליונות של התקופה הראשונה נוספה "הפינה לנשים" (Kącik dla Pań) שכללה סיפורים על נשים יהודיות בעבר, ומבחר מתכונים. ב-15 הגיליונות שראו אור בתקופה השנייה כלל העיתון מוסף לקוראים צעירים (Echo Młodych, "הד הצעירים"), ובו מדור מכתבים למערכת.

 

אגודת-ישראל הייתה באותה תקופה משתתף פעיל בפוליטיקה העירונית והארצית, ושנות הוצאת העיתון מקבילות לתקופה בה שלטה אגודת-ישראל במוסדות הקהילה היהודית של וארשה ולודז', ושל ערים רבות אחרות, וניהלה מערכות פוליטיות סוערות. גיליונות השבועון כללו מאמרים מטעמם של הפעילים הפוליטיים של המפלגה. כך למשל פורסמו בגיליון הראשון של העיתון מאמרים בחתימתם של אליהו מאזור (Eljasz Mazur, 1889- 1973), שכיהן כנשיא ועד הקהילה בוארשה מטעם המפלגה (בין 1931 ל-1936), ושל יעקב ליב מינצברג (Jakub Lejb Mincberg, 1884- 1943), ראש הקהילה היהודית בלודז' ונציג בסיים הפולני מטעם אגודת-ישראל. היות ואחת הסוגיות שעיכבו את מינויו של מאזור בקיץ 1931 הייתה מידת שליטתו בשפה הפולנית, ברור שלמימד הלשוני נודעה באותו זמן חשיבות פוליטית.

 

הפסקת הופעת העיתון מקבילה ליישום הסכם העיתונות הגרמני-פולני (שנחתם ב-24 פברואר 1934, בעקבות הסכם אי-התוקפנות בין גרמניה לפולין מ-26 ינואר 1934), והכבדת ידה של הצנזורה הפולנית. באותו זמן גם התברר שקלושים הסיכויים להשפיע משמעותית על דעת הקהל והפוליטיקה הפולנית.

 

העיתון היה מסונף לביטאון המרכזי של אגודת-ישראל, היומון "דאס יודישע טאגבלאט" (Dos Judisze Togblat), שהיה עיתון רווחי בעל קיום כלכלי עצמאי ותפוצה רחבה, שיצא לאור ביידיש בוארשה, ותרם משמעותית לגיבוש העמדות של המפלגה ולהצלחותיה הפוליטיות. העורך האחראי של "דאס יודישע טאגבלאט", שהיה חתום גם כעורך האחראי של Echo Żydowskie, היה שמואל רוטשטיין (שמואל יצחק בן מרדכי ניסן ראטשטיין, Szmuel Icek Rotsztejn, 1978-1902), שכיהן בתפקיד לכל אורך תקופת קיומו של ה"טאגבלאט" (1929- 1939). רוטשטיין (שהשתמש גם בשמות-עט, ביניהם: ש. נוסנזון, א. זיכלינר, בן־מרדכי, ש. יצחקי), היה מהפעילים הבולטים בעיתונות אגודת-ישראל בוארשה, השתתף בביטאון התנועה הקודם, "דער יוד" (Der Jud, 1919- 1929), בירחון הספרותי "דגלנו" (Diglejnu), ומ-1923 ערך את הירחון הספרותי "דער פלאקער" (Der Fłaker). העורך בפועל של ה"טאגבלאט" היה דוד פלינקר (Dawid Flinkier, 1897- 1978), והצורה בה עיצב את העיתון השתקפה גם בפרסום בפולנית. פלינקר פירסם סיפורי-בלשים בהמשכים תחת שם העט "דער אומבאקאנטער" (בפולנית: D. U-er), שמשכו קוראים רבים ל"טאגבלאט", וחלקם פורסמו גם בפולנית.

 

המופקד במערכת ה"טאגבלאט" על עריכת השבועון בפולנית היה ד"ר מרדכי רוזנר (Mordechai Rosner, 1899- 1942), בוגר אוניברסיטת וארשה ומורה בסמינריון למורי-הדת-היהודית, ששימש מעין מזכיר לעניינים פוליטיים ופרלמנטריים של צירי אגודת-ישראל, וחיבר עבורם תזכירים, הצעות חוק ונאומים בפולנית. עבודת העריכה בפועל נעשתה בחדר קטן במערכת ה"טאגבלאט", ע"י הלל זיידמאן (Hilel Seidman, 1907- 1995), שהחל אז את לימודיו באוניברסיטת ורשה, וירש את תפקידיו של רוזנר כמזכיר פרלמנטרי. זיידמן הוסיף ופרסם בשנים 1934- 1939 ספרי פולמוס בפולנית כנגד עמדות אנטי-יהודיות בציבור הפולני, בנושאי החינוך היהודי, התלמוד, השחיטה הכשרה, והשבועה היהודית בבית-המשפט. בעריכת השבועון השתתפו גם השל קלאפפיש (Heszel Klepfisz, 1910- 2004), ודוד פלינקר עצמו, ולעתים גם עורכים אחרים במערכת ה"טאגבלאט".

 

רוטשטיין, רוזנר, זיידמאן, קלאפפיש, ופלינקר היו בין הכותבים הקבועים של השבועון. על המחברים המזדמנים נמנו גם חברי מערכת אחרים של ה"טאגבלאט", ועיתונאים, פעילים, ועסקנים אחרים שתרמו לפרסומים השונים של אגודת-ישראל. הפרסום כלל גם מאמרים של אנשי התנועה שנכתבו בגרמנית ותורגמו לפולנית. המאמרים השונים עסקו בנושאים פוליטיים, חברתיים וספרותיים. בין הנושאים: העמדות הפוליטיות של אגודת-ישראל, פולמוס עם הציונים, ביקורת על המתבוללים, פולקלור יהודי, השקפות דתיות, היסטוריה של אגודת-ישראל ואישים שפעלו במסגרתה, מצב היהודים האורתודוקסים במדינות אחרות, דמות היהודי בתרבות הפולנית, פוליטיקה בינלאומית, וכן סיפורים על דמויות היסטוריות, תרגומים מספרות זרה, ובדיחות.

 

הבחירה בפולנית לא הייתה ברורה מאליה ובגיליון הראשון בכל תקופת פרסום נדרשה המערכת להסביר מדוע נחוץ לפרסם גם בפולנית, ולהבהיר שאין היא מאיימת על הבכורה של היידיש, שהוגדרה אידיאולוגית כחיץ נגד התבוללות. בין הנימוקים נמנו הצורך בתגובה זמינה בפולנית מול התקפות יריבים ואויבים פוליטיים, כמו גם השאיפה להציג את העמדות הפוליטיות של האגודה, ולהשפיע ישירות וללא מתווכים על דעת הקהל הפולנית. גישה זו הייתה חלק ממדיניות מוצהרת של שכנוע הרוב בטיעוני האגודה, והצגת נאמנותם של היהודים, שותפותם במדינה, ואחדות האינטרסים בינם לכלל האוכלוסייה.

 

על פי הגדרת המשימה של העיתון, ביקשו עורכיו להשמיע את קולה של היהדות האורתודוקסית הנעדר משדה העיתונות היהודית בשפה הפולנית; לפרוס בפני קוראי הפולנית תמונה של היהודים והיהדות ההולמת את גישתם; ולהבהיר כי היהדות האורתודוקסית היא קהילה חיונית ותרבותית, שאינה מנותקת מבעיות המדינה והחברה, אינה חשוכה, אינה פנאטית, ואינה קבוצה זניחה, אלא רוב בניינו ומניינו של הקיבוץ היהודי בפולין.

 

למרות הדגש על קוראי הפולנית הלא יהודים, כבר מלכתחילה הוגדרו יהודים שפולנית היא שפתם היחידה כקהל יעד נוסף. למעשה התברר שנמצא קהל קוראים יהודי רחב יותר, שגילה עניין בעיתון, במיוחד בדור הצעיר (שפולנית הייתה שפת חינוכו), ובקרב הקהל האורתודוקסי דובר הפולנית, בעיקר בגליציה. ההכרה בכך שקהל היעד התרחב השתקפה גם בתוכן המאמרים והמדורים, ובמודעות הפרסומת.
 
ד"ר שוקי אקר

תגיות:
וארשה
תגובות לעיתון (0)
הוספת תגובה
גליונות זמינים באתר:
38 גליונות
312 עמודים
בין השנים: 1932-1934

 

העיתון הועלה לאתר מתוך האוספים של:
הספרייה הלאומית של פולין​​

 

מצב העותק: בינוני
עותק ממיקרופילם במצב בינוני. רוב הבעיות בעותק מתמקדות בשולי העמודים וקשורות לאחסון וטיפול בעותקי הנייר: סימני כריכה, נייר דהוי, וקריעות.