התרבות העברית הארץ-ישראלית החדשה אימצה בהתלהבות את חג השבועות, והוא הפך לסמלה הבולט של השיבה הציונית אל הטבע על פני לוח השנה היישובי. האופי החקלאי הבולט של החג – חג הקציר וחג הביכורים – הלם את ערכי השיבה אל עבודת האדמה, גאולת האדמה וכיבוש הקרקע. התנועה הציונית ביקשה לצקת תכנים חדשים לחג השבועות ובכך ליצור זיקה היסטורית בין אתגרי העם היהודי במאה העשרים לבין אלה של ימי המקרא והבית השני שבהם ישב בארצו.

התערוכה שלפניכם מציגה מבחר מאוספי הכרזות והכרוזים של הספרייה הלאומית, המייצגים את דמותו הציבורית של חג השבועות בימי הישוב והמדינה. חג שמח! 
כניסה >>